אדריכלות: יעקב רכטר, אמנון רכטר אדריכלים | מנהל פרוייקט: ניצן-ענבר ניהול פרויקטים ( 1992) בע"מ | יועץ אלומיניום: לנדמן אלומיניום בע"מ | קבלן אלומיניום: אלום עשת | צילום: תומר כהן.
בית המשפט המחוזי בתל אביב תוכנן ב- 1964 בידי יעקב רכטר ז"ל, וכלל שני אגפים: בית משפט שלום ובית משפט מחוזי. למעשה, מבנה זה על שני אגפיו היה בית המשפט הראשון אשר תוכנן והוקם לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, 16 שנים קודם לכן. ברבות השנים אמנם בוצעו כמה עבודות שיפוץ, שדרוג והרחבה, אולם לא היה בהם די. חמישים שנה מאוחר יותר, המבנה המקורי שהיה צר מלהכיל את המשתמשים, הורחב משמעותית. הרחבת המבנה כללה שני אגפים חדשים: בסיס נמוך וריבועי הבנוי בהיקף חצר פנימית, ועל אחת מצלעותיו הוקם מגדל גבוה וצר.
למגדל שתי חזיתות עיקריות: האחת פונה מזרחה והשנייה פונה מערבה. שתי חזיתות אלה מתמודדות עם קרינת השמש הנמוכה האופיינית להן. כל חזית, בהתאם לייעודה, מתמודדת עם קרינה זו באופן שונה. הבטון החשוף דומיננטי מאוד במעטפת המבנה והוא ניחן בעיצוב יצוק ומפוסל.
קיר מסך כפול
בכל חזיתות המגדל, להוציא את החזית המערבית, שובץ קיר מסך כפול, אשר זוגג בזכוכית שקופה לא רפלקטיבית כאמירה על שקיפות הצדק. קיר המסך הכפול חוסך בתשתית המיזוג מחד, ובאנרגית התפעול השוטפת שלו מאידך. הקיר הכפול מותאם לשלוט באופן אוטומטי על עוצמת התאורה בתוך המבנה. אף על פי כן, בתנאי האקלים השוררים במדינת ישראל, קיר זה איננו כלכלי. כדי לעודד את היישום של קירות מסך כפולים, בוצע התיקון החמישי לתקנות התכנון והבנייה. לפי תיקון זה, בקיר מסך כפול השטח העיקרי של המבנה נמדד עד הפן הפנימי של לוח הזכוכית הפנימי בלבד, בעוד קיר מסך "רגיל" השטח העיקרי נמדד עד לפן החיצון של לוח הזכוכית החיצון. שיטת מדידה זו משילה רצועה במעטפת המבנה, שרוחבה כ- 20 ס"מ משטח הבניין וכך מוזילה אגרות הבנייה, ארנונה וכו'. צמצום השטחים נעשה מבלי לשנות דבר בשלד המבנה ו / או בקו הרצפה של קומות המבנה. הודות לתיקון החמישי, קיר המסך הכפול הפך להיות כלכלי, והוא מחזיר את ההשקעה העודפת בו בתוך כשבע שנים.