המוזיאון לתולדות השואה, יד ושם, ירושלים
אדריכלות: משה ספדיה אדריכלים, אדריכלית ראשית ומנהלת פרויקט אירית כוכבי | יועץ אלומיניום: לנדמן אלומיניום בע"מ
המבקרים אינם יכולים לצעוד בחופשיות לאורך המוזיאון, שברי התצוגה שקועים ברצפת הבטון חוצים את ציר המנסרה ומכוונים את המבקר במסלול כרונולוגי, בין אולמות המוזיאון, לאורך ציר הזמן על פי המהלך ההיסטורי של אירועי השואה. בסוף המסלול ההיסטורי נמצא היכל השמות המכיל 4 מיליון דפי עד הנשמרים בספרייה המשמשת כמעטפת החיצונית העגולה של חרוט המרחף בחלל.
זוהי הגלריה האחרונה במוזיאון, והיא מהווה מבנה נפרד ועצמאי. מבנה זה הוא בעל עיצוב גיאומטרי של גליל, במרכזו מרחף חרוט קטום, ומתחתיו, כמו בתמונת מראה, חרוט קטום נוסף, העומד על קודקודו. גם מבנה הגלריה האחרון עשוי בטון אדריכלי חשוף, להוציא את שני החרוטים שבמרכזו.
החרוט התחתון חצוב בסלע ומנציח קורבנות עלומי שם. משפחות ואנשים שלהם לא נותר כל שריד שינציח את זיכרם בדף עד. החרוט העליון, מרחף מעל המבקרים, עשוי שלד של פלדה. המעטפת החיצונית שלו מחופה באריחי אבץ שחור. המעטפת הפנימית שלו מחופה באריחי זכוכית. על אריחי הזכוכית מודפסים דפי עד. כל דף עד מתעד קורבן אחד אשר נספה בשואה. אריחי הזכוכית מלכדים יחדיו לתצריף של 600 דפי עד.
בהיקפו העליון של החרוט, צוהר לשמים ולאור הטבעי, דפנותיו מחדירות אור ומהוות רקע לצילומי דפי העד. תחתיו, חצובה בסלע הירושלמי בריכת השתקפות המסמלת את זכר הנספים אשר שמם לא נודע.
אריחי הזכוכית של היכל השמות פרושים בשבע טבעות המשתרעות זו מעל זו. לכל הטבעות זווית נטייה אחידה מן האנך, והן מתלכדות יחדיו למבנה גיאומטרי של חרוט. בכל טבעת מספר אריחים זהים. אולם, האריחים בטבעת אחת אינם זהים לאריחים בטבעת אחרת. בשל המבנה הגיאומטרי, כל אריח מכופף מרחבית. רדיוס הקימור של האריח בבסיסו שונה מרדיוס הקימור של האריח בקודקודו. כל אריח אחוז מכנית במקומו באמצעות תפשניות מלבניות נקודתיות. תפשניות אלה פזורות לאורך הפות האופקיות של האריח. האריחים עשויים שמשת רבדים. שני הלוחות בשמשה הם של זכוכית דלת ברזל (Low Iron) בטווח שבין שני הלוחות נפרשה יריעת "דורטרנס" (Duratrans) *
* יריעת "דורטרנס" (Duratrans) – פותחה על ידי חברת "קודאק" (Kodak) בסוף שנות ה- 70' של המאה ה- 20. היריעה קיבלה את שמה מצירוף שתי המילים קיים ("Durable") ושקיפות ("Transparency") בראשית שנות ה- 80' של המאה ה- 20, קודאק רשמה יריעה זו תחת השם המסחרי "דורטרנס", בשל המימדים הגדולים שלה מחד, והיכולת להציף אותה בתאורה אחורית מאידך. בשנים האחרונות, ההדפסה הקרמית והדיגיטלית על גבי זכוכית, מחליפה את הצורך ביריעה זו.
חתך אנכי
- שלד של מוטות, קורות ועמודי פלדה לתליית החרוט הקטום.
- אריחי זכוכית מרחביים של שמשת רבדים, דלת ברזל (Iron Low) ויריעת "דורטרנס" (Duratrans) מודפסים ביניהם.
- אריחים של אבץ שחור, הפרושים על תשתית של עץ לבוד.
- מחבר לתפשנית. כדי שלא לשבש את תאורת ההצפה, בגב אריחי הזכוכית, המחבר עשוי שני פסים של פח פלדה שטוח, והוא ניצב לגוף התאורה. המחבר צבוע בצבע לבן מבריק.
- תפשנית נקודתית לאחיזת אריחי הזכוכית המרחביים.